העסקת עובד זר בבית של קשישים סיעודיים

העסקת עובד זר בביתו של אדם מבוגר נועדה אך ורק לשם מטרה אחת: להקל.
העובד עוזר, מסייע, תומך ומאפשר הרבה פעולות יומיומיות שהפכו קשות.
אז למה בעצם מדובר בתהליך מורכב מאוד, ולא כל הקשישים באמת מקבלים אותו בזרועות פתוחות?

איתי באולפן נמצאים רחל שמיר, עובדת סוציאלית בכירה בהנהלת עמותת ׳מטב׳, ומנשה יצחקי, אח של אישה שנתמכת על ידי עובדת זרה, שלום לכם.

רחל, יש פה איזשהי סתירה משום שהמטרה היא הרי לסייע ולעזור לקשישים ובכל זאת לא כולם רוצים. למה זה?

רחל: כי זה בעצם שלב שבו אתה צריך להבין שאתה הופך להיות תלוי עוד יותר בעזרת הזולת.
ויתור על עצמאות, על חופש.
צריך להכניס מישהו הביתה ל24 שעות, זה לא פשוט. זה לא כמו מטפלת ישראלית שבאה למספר שעות במהלך היום ועוזרת בדברים היומיומיים.
זה כמעט להכניס בן משפחה או בן אדם שגר כל הזמן בבית, וצריך לפנות לו חדר ולדאוג לו.

אז לפני שנדבר על המורכבות הלוגיסטית, יש פה עניין אחר.
אדם הרי יודע שהוא מאבד מהעצמאות שלו, למה דווקא עובד זר זוהי החותמת? הוא הרי יודע שקשה לו לבצע את הפעולות הללו.

רחל: אני חושבת שבתוכו של כל אדם קשיש ומוגבל יש לו איזו שאיפה שמישהו מהמשפחה הוא שיסעד אותו.
הרבה מהזקנים אומרים לי שהם נורא מפחדים שבן המשפחה, בן או בת, שמטפלים בכל הניירת ובכל הפרוצדורה הזו, יביא את העובד ישימו אותו וילדו וישאירו אותם לבד.
זה קצת מפחיד אותם.

האמת שזה ציפיה מדהימה וכמעט מובנת מאליה, אבל היא לא תואמת את המציאות.

רחל: היא לא מציאותית, והפתרון הזה הוא פתרון שהוא הכי טוב והכי נוח שיכול להיות לאנשים שבאמת זקוקים לזה.
לא רצים לפתרון הזה כפתרון ראשוני, אבל ברגע שיש צורך בהשגחה של 24 שעות ובטיפול סיעודי של 24 שעות, זה הופך להיות הפתרון הטוב, אלא אם כן מוציאים את את הבן אדם מהבית.

מנשה, המשפחה שלך עברה את התהליך.
עברתם ממטפלת שבאה הביתה לכמה שעות, למטפלת קבועה.

מנשה: מישראלית, כן.

אוקיי, אתה יכול לספר? כי זה באמת פתאום להכניס מישהו הביתה. הוא חלק מהמשפחה?

מנשה: כן.
אנחנו התנסנו עם כמה מטפלות ישראליות ובלשון המעטה הייתי אומר שזה לא כל כך צלח.
ולאחר מספר מקרים כאלו ייעצו לי להביא מטפלת זרה מהפיליפינים.
כמובן שאני יצרתי קשר עם חברת השמה, וחיכינו בערך חודשיים עד שהעובדת הזרה תגיע.

עכשיו איך היה כשהיא הגיעה? אני רוצה את התהליך העדין הזה של הכניסה איתה לתוך הבית.

מנשה: אני נסעתי לחברת ההשמה שם נפגשנו.
הכירו בינינו, הבאת אותה אלינו הביתה, כלומר לבית של אחותי האהובה.
ישבתי איתה מספר שעות, הסברתי לה פחות או יותר על צורת החיים ועל המורכבות שיש באזור שאנחנו גרים בו.
הראיתי לה היכן נמצא הסופר, הראיתי לה כמובן איפה גן העיר שלנו, איפה אפשר לרדת עם אהובה למטה בערבים, איפה אפשר לשתות כוס קפה.
הלכתי איתה לבנק הדואר לפתוח חשבון משותף על מנת שהמכשכורת תוכל להכנס לחשבון שלה.
אלא אני רוצה לומר משהו יותר חשוב מזה.
לפני בואה של המטפלת לארץ ואלינו, נאמר לי שהמטפלות הללו עוברות הכשרה בסיסית ביותר בשפה העברית ושהן מגיעות לארץ עם ידע כלשהו בעברית.
כנראה שהיא פספסה את זה, ובמקרה שלנו זה הרבה יותר חמור, כי אהובה נולדה עם פיגור שכלי וחוץ מאשר קצת עברית היא לא ידעה שום דבר אחר.
הייתה שם בעיה באמת מאוד אקוטית.

אני רוצה לשאול אותך רחל, מנשה צר לי שאני לא נכנסת כי אני יודעת שאצלכם היה משהו נוסף וייחודי, אבל אתה כן נוגע בנקודה רחבה יותר שהיא מעניינת, וזה העניין התרבותי.
כי יש הרבה פעמים הבדלי תרבות ואיך מצליחים לגשר אליהם
.

רחל: נכון. תראי זה לוקח זמן להתרגל אחר לשני.
בכל ״שידוך״ כזה במרכאות, צריך לקחת את הזמן ולהיות סובלניים.
צריך לעשות תיאום ציפיות, כמו שמנשה אומר.
לעשות תיאום גם של העובדת אגב, גם לה זה סוג של משבר פתאום לעבור מבית לבית.
המשפחה צריכה בעיקר שיהיה איזה איש קשר אחד שהוא מלווה, שברגע שיש קשיים הוא יודע לפתור אותם.
יש הרבה ענייני פרוצדורה שאני לא אכנס אליהם פה, אבל גם אותם צריך ללמוד ולדעת.
תראי יש הרבה משפחות לצורך העניין שמביאות עובדת זרה לשבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, אמנם משלמות עבור יום החופש שהעובדת זכאית לו אבל היא בוחרת לא לצאת לחופש ונוצרים לפעמים מצבים כמעט בלתי אפשריים בתוך הבית.

זה חוקי אגב? שהיא לא תצא לחופש? איך אדם יכול לחיות ללא חופש?

רחל: זה מה שאני שואלת גם, אבל לפעמים הן מעדיפות את זה והן לא יוצאות.
זו סוגייה אחת, יש עוד הרבה מאוד סוגיות.

מנשה: סליחה, אני רוצה להכניס פה הערת ביניים.
אני רוצה להגיד לך שבתוך ה24 שעות שהיא נמצאת עם החסויה, יש לה הרבה מאוד חופש.

רחל, משפט אחרון לסיום על התהליך הזה?

רחל: תראי, הכנסת עובד זר ל24 שעות לביתו של אדם, שביתו הוא מבצרו כמו שאנחנו יודעים.
גם כשהבן אדם כבר זקן הוא בתהליך מאוד עדין ורגיש, וצריכים לעשות את זה חכם.
ברב המקרים זה מצליח, אם זה לא מצליח אפשר גם להחליף עובדת אם יש חוסר שביעות רצון, אנחנו הרבה פעמים יודעים שאנשים אומרים שהעובדות הזרות כמעט הופכות לבנות המשפחה.

תודה רבה לשניכם, רחל שמיר ומנשה יצחק.