פתרונות דיור לגיל השלישי

בגיל השלישי, ההחלטה על עזיבת הבית היא החלטה חשובה ומורכבת.

סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור עמותת "מטב", גילה כי קרוב ל-70% מציבור הקשישים בישראל הצהירו כי הם היו מעדיפים לגור בבית עם זאת, ישנם מבוגרים שבוחרים לעבור להתגורר בדיור מוגן וכמו כן, ישנם מקרים בהם לא ניתן, מסיבות בריאותיות ו/או אחרות, להמשיך לחיות בבית וכאן, נדרשת אלטרנטיבה כגון מעבר לבית אבות.

על מנת לסייע לכל מי שמתלבט בתהליך מורכב זה,
להלן תשובות לגבי השאלות המרכזיות הרלוונטיות, העולות בתהליך קבלת החלטה בנוגע למעבר למסגרת המגורים המתאימה.

מהן מסגרות המגורים המיועדות לגיל השלישי?

קיים מגוון רחב של פתרונות מגורים לגיל השלישי:

1. דיור מוגן לעצמאים.
2. בתי אבות לעצמאיים ולתשושים.
3. מחלקות סיעודיות.
4. מחלקות לתשושי נפש.
5. מסגרות שיקום והחלמה.
6. מחלקות לחולים סיעודיים מורכבים.

מה ההבדלים בין בית אבות לדיור מוגן?

דיור מוגן הינה מסגרת המתאימה למבוגרים המעוניינים לנהל אורח חיים עצמאי בסביבת בני גילם וליהנות מסביבת מגורים נוחה ומוגנת.
בתי הדיור המוגן, הכוללים יחידות דיור בגדלים שונים, מספקים לדיירים המתגוררים בהם, שירותים שונים כגון:

• שמירה של 24 שעות ביממה.
• מרפאה.
• אחות ורופא.
• פעילות חברתית הכוללת בן היתר חוגים שונים.
• חדר אוכל.
• מכבסה.
• ניקיון ועוד.

בתי אבות, לעומת זאת, הינם מסגרת מגורים המספקת מענה לקשישים בדרגות תפקוד שונות כמו:
עצמאים, תשושים, סעודיים, תשושי נפש ועד לדיירים סיעודיים מורכבים.

בבית האבות הדיירים גרים בדרך כלל בחדרים משותפים עם דייר נוסף או יותר.
הטיפול בדיירים בבתי האבות כולל השגחה רפואית 24 שעות ביממה.
ישנם בתי אבות המתמחים בקשישים סיעודיים ויש כאלה המתמחים בטיפול בתשושי נפש.

לכן, כאשר תקבלו החלטה לעבור לבית אבות חשוב שתיהנו מייעוץ מגורם מקצועי היודע לאבחן נכון את מצבו
של הקשיש ומאפשר לחסוך למשפחה ולקשיש משאבי זמן ו"ריצות" מיותרות.

מתי כדאי לשקול לצאת מהבית?

ההתלבטות בבחינת האפשרות של יציאה מהבית מעלה מחשבות וספקות רבות, האדם המבוגר מחפש מענה לצרכי היום יום שלו.
כאשר עצמאותו פוחתת והוא זקוק לעזרה וכן חש צורך בהגנה עומדות לרשותו קשת של אפשרויות מלהישאר בבית תוך הסתייעות
בשירותים בקהילה ועד ליציאה מהבית ומציאת מסגרת חדשה.

האפשרות להשאר בבית יכולה להיות אלטרנטיבה כאשר היא משולבת עם השירותים הקיימים בקהילה כמו:

מטפלת ישראלית, מרכז יום, לחצן מצוקה, עובד זר, ביקורים במועדון וכו'.
ובמידה וכל אלה אינם מספקים מענה לצרכים יש לשקול אפשרות של מציאת פתרון מחוץ לבית.

כך שההחלטה לעבור לבית אבות, בדרך כלל, מתקבלת כאשר לא נמצא פתרון לטיפול ביתי המבטיח לקשיש איכות חיים סבירה.
או כאשר הוא אינו מוגן מספיק בביתו. לעומת זאת מבוגרים השוקלים לעבור לדיור מוגן, מצפים לקבל מענה לצרכים החברתיים,
תעסוקתיים והרפואיים שלהם, וכן תחושת ביטחון והגנה הכל תחת קורת גג אחת.

לצד סיבות אלה, ישנם מקרים רבים בהם היציאה מהבית מתרחשת עקב תחושת בדידות של הקשיש, כמו למשל בעקבות התאלמנות
לאחר זוגיות רבת שנים. במקרים כאלה אנו פוגשים חשש מההישארות לבד ותחושת הביטחון שהייתה – נפגעת.

מהם היתרונות והחסרונות של מעבר לדיור מוגן?

המעבר לדיור מוגן מעניק מענה לצרכיו של הדייר העצמאי בכל תחומיי חייו:
חברתית, תעסוקתית, ויש אפשרות לקבל סיוע בכל צרכי היומיומיים. יחד עם זאת, ישנו תהליך פרידה מהסביבה הטבעית המוכרת.

מהם היתרונות והחסרונות או הקשיים במעבר למסגרת של בית אבות?
על פ רוב נוצר קושי מעצם הפרידה מתחושת הפרטיות שהייתה בבית.
זאת, מכיוון שכל אדם במהלך חייו, שואב את כוחו מתחושת שליטתו בחייו ומעצמאותו התפקודית, החברתית והכלכלית. אולם ניתן להסתכל על המעבר מהבית גם באור חיובי וכיתרון.

המעבר מהבית מביא למצב בו האדם המבוגר כבר לא נמצא לבד, מוענקת לו השגחה רפואית והיכולת להיעזר בצוות מקצועי המלווה אותו לאורך היום.

מסגרות המגורים עבור בני הגיל השלישי, לעתים, אף מספקות מסגרת חברתית-משפחתית אלטרנטיבית.
למשל, קשישים רבים מבלים לבדם בבית את ימי החגים.
זאת, בעוד שבמסגרות המגורים שלעיל, ניתנת אפשרות הבחירה לחגוג עם חברים לחדר או למחלקה.

למעשה, סוד קסמו של הדיור המוגן בכך שהוא הופך למעין כפר גמלאים או שכונה, מעין קהילה בה יש שגרת חיים הכוללת לעתים אפילו אפשרויות טיפול ברפואה משלימה, מסעדה, מיני גולף, מרפאות כלליות, יעוץ גריאטרי, בריכות שחיה, מקהלות, חוגים מסוגים שונים, מכבסה, חוגים ועוד.

אילו שיקולים יש לקחת בחשבון?

ראשית, חשוב כי הקשיש ומשפחתו יבחנו את הצרכים והאלטרנטיבות המתאימות בהתאם למצבו התפקודי של הקשיש:

• יכולת כלכלית.
• אופיו של המקום ואזור המגורים הרצוי.
• חשוב מאוד להגדיר ציפיות מראש ביחס למסגרת החדשה.

לאחר מכן, מומלץ מאד לערוך סיור במסגרות המגורים הרלוונטיות.
כמו כן, כדאי מאד לקבל יעוץ ולבחון היטב את מקורות המימון האפשריים וכן, את אפשרויות הסיוע מגורמים מוסדיים לצורך מימוש הזכויות שהם מעניקים כמו:
ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה, ביטוחים סיעודיים פרטיים וכו'.

מה הן אפשרויות המימון?

עלויות הדיור המוגן משולמות בדרך כלל באופן פרטי. 
כשמדובר באשפוז סיעודי, ניתן לפנות ללשכת הבריאות המחוזית בבקשה לקבל סיוע במימון האשפוז או, בדומה, סיוע במימון הטיפול בתשוש נפש.

חשוב לציין כי בן זוג וילדים של האדם הנזקק, חייבים להשתתף בהוצאות האשפוז.
אי לכך, בוחן משרד הבריאות את יכולתו הכלכלית של המתאשפז וגם את יכולתם של בני משפחתו הקרובים לסייע לו.
גם משרד הרווחה מסייע במימון הדיור עבור קשישים המוגדרים כעצמאים או תשושים.

בנוסף, כדאי לבדוק את הכיסוי הניתן במסגרת פוליסות פרטיות של ביטוח סיעודי העוזרות במימון האשפוז.

עם מי ניתן להתייעץ בנושא?

שרה אשר: "מי שיכול לייעץ בתחום הינם עובדים סוציאליים מקצועיים בתחום השירותים לגיל השלישי, בעלי היכרות עם מוסדות הדיור לגיל השלישי.
אני עצמי עוסקת מזה 17 שנים בעבודה סוציאלית, תוך התמחות ממוקדת בעולם הזיקנה.

במסגרת עבודתי אני נחשפת מדי יום למגוון עצום של מקרים, מצוקות, דילמות ונושאים המצריכים ידע ומחייבים טיפול מקצועי.
הניסיון אותו צברתי במהלך השנים מאפשר לי, בשילוב עם הסתכלות רגישה, תשומת לב ומתן כבוד לזקן, למטפלים ולכל העוסקים בנושא, את היכולת לספק מענה מקיף ומקצועי.

כיועצת, ללא תשלום, אני מלווה את הקשיש ואת משפחתו באופן אישי לאורך כל התהליך, כולל הצגת האלטרנטיבות המתאימות בהתאם למצבו התפקודי של הקשיש וסיור במסגרות המגורים שנבחרו עד למעבר אל המקום שנבחר.

חשוב לי לציין, כי לעיתים, המעבר מהבית אינו הפתרון המתאים ביותר.
קיימים מקרים בהם מתברר במהלך תהליך בחינת הנושא, כי דווקא ההישארות בבית היא הפתרון המתאים ביותר.
במקרים כאלה אני מייעצת כיצד להתארגן להמשך מגורים בבית ומהם השירותים המתאימים לשם כך."