נכתב ע"י ולריה גרופמן MSW, עמותת עמדא– עמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל (ע"ר)
חשוב לזכור שפעמים רבות משפחות מעדיפות הימנעות על פני התמודדות.
המטרה היא לסייע למשפחות להיערך לתקופה זו מראש עד כמה שניתן, המפתח לכך הוא תכנון, פתיחות ושיתוף.
החג הוא הזדמנות לפגוש בני משפחה וחברים, להנות ולהתאוורר מהשגרה.
איך עושים את זה?
- כדאי לשקול לפני המפגש האם מתאים להגיע לאירוע יחד.
האם האירוע כרוך בנסיעה ארוכה? האם הוא בשעות הערב המאוחרות? האם הוא של משפחה בדרגת קרבה ראשונה?
עדיף להימנע מנסיעה ארוכה ומאירוע המוני מידי עם פנים רבות ובלתי מוכרות. - לנסות ולתאם מראש "מלווה אישי" צמוד לאדם עם דימנציה (לא בן הזוג) כגון עובד זר או בן משפחה, ולשחרר את בן הזוג במהלך האירוע.
חשוב שזה יהיה מישהו שהאדם מרגיש איתו בנוח.
במידת הצורך להכין חדר מנוחה בבית המארח או שהמלווה יעבור עם האדם לפינה שקטה. - במידת האפשר- לתכנן חזרה מוקדמת של האדם עם הדמנציה והמלווה.
- אפשר להתייעץ עם רופא לגבי תרופת הרגעה שתסייע בזמנים אלו, אבל גם כוס יין יכולה לעזור להרגיע קצת עצבים לכולם.
- לברר האם יש במקום אזור שקט או חדר מנוחה.
- ללבוש בגדים נוחים, להביא בגדים להחלפה, מגבונים לחים וכד'.
- לקיים שיחה מקדימה עם המארחים על מנת לעשות תיאום ציפיות במידה והאדם צריך לקום באמצע האוכל או שצריך לעזוב מוקדם.
- לצאת לאירוע לפני הפקקים, לאכול משהו קל לפני הנסיעה על מנת לא להגיע כשהגוף ב "מצוקה" של נפילת אנרגיה, אולי כדאי לקחת משהו קטן לדרך.
- אפשר ברכב לשים מוסיקה שאהובה על האדם החולה.
- מומלץ כשמגיעים ולפני שמתיישבים לאכול ללכת לשירותים.
- לשמור על אווירה רגועה גם אם מאחרים על מנת להימנע ממתח.
- להושיב את האדם החולה ליד קרובים שיכולים לקיים עמו שיחה אישית אחד על אחד ובמקום נוח.
כאמור ככל שיש יותר אנשים ויותר המולה יחווה יותר בלבול, אולי תסכול וחוסר שקט.
