המחלות שנגמרות במצב סיעודי, דרכי הטיפול בהן ומניעתן

אין להפחית בערך הבריאות!
בכל מקרה בו מתחילים להופיע סימנים למחלה כזו או אחרת, יש לפנות לטיפול רפואי, בהקדם האפשרי.
זאת לאור קיומן של לא מעט מחלות, אשר עלולות להביא, בסופו של דבר, למצב סיעודי – מצב שאיש אינו רוצה להגיע אליו.
במאמר שלפניכם מידע חיוני וחשוב אודות המחלות שעלולות להביא את החולה למצב סיעודי בהיעדר טיפול הולם.
והאפשרויות למנוע את התחוללותן או החמרתן.

אלצהיימר ודמנציה

  • תסמיני המחלה: שינויי התנהגות ותכונות אופי, פגיעה קוגניטיבית, לרבות סטיות משמעותיות מהתנהגות חברתית ונורמטיבית מקובלת:
    מצבי דיכאון וחרדה, נטיות אובדניות, פגיעה ביכולות הדיבור וההבנה, בזיכרון לטווח קצר ובזיהוי אנשים מוכרים, ירידה בתנועתיות ובתפקודיות, אי שליטה על הסוגרים וחוסר התמצאות בזמן ובמרחב.
  • טיפולים מונעים: ישנם מקרים מועטים, המגיעים לכדי כ-5 אחוזים מכלל המקרים, בהם ניתן לטפל ולמנוע שיטיון.
    בעיקר כשאינו נובע ממחלת האלצהיימר.
    כך למשל, במקרים של מחסור בויטמין B1, B12, ויטמין A, וכן במיימת או גידולים במוח.
    תמיכה וגירויים סביבתיים כדוגמת אור, ריח, ומוזיקה עשויים להאט את קצב הפגיעה הקוגניטיבית.
    עם זאת, ברוב המקרים הטיפולים המונעים אינם יעילים.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: טיפול סימפטומטי בתסמינים יכלול, על פי הצורך, מתן בנזודיאזפינים לאינסומניה והפרעות שינה.
    ושימוש בתרופות אנטי דיכאוניות ואני פסיכוטיות בהפרעות הנפשיות הנלוות הרלוונטיות.
    לטיפול במחלה עצמה, נותנים מעכבי כולין אסטראז, שמעכבים את קצב התקדמות המחלה בשנה או שנתיים, לחולי אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית, וממנטין, תרופה המבוססת על אנטגוניסטים ל- NMDA, לחולי אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית עד קשה.

פרקינסון

  • תסמיני המחלה: הפרעות מוטוריות, רעידות, קשיים בהליכה, נוקשות שרירית, היעדר שיווי משקל ושליטה על הגוף, בעיות עיכול, אי שליטה בסוגרים ונגעים עוריים.
  • טיפולים מונעים: הימנעות מחשיפה למתכות רעילות כמו מנגן וגופרית, עשוי למנוע את הופעת המחלה.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: לבודופה, החומר ממנו הגוף מסנטז דופמין, הוא תרופה המאפשרת הקלה בתסמיני המחלה ומשפרת את התנועתיות, אך מלווה בתופעות לוואי רבות שמחמירות בשימוש כרוני של למעלה מ5-10 שנים.
    תרופות אגוניסטיות לדופמין ניתנות לרוב לחולים צעירים יחסית, בשל תופעות הלוואי המרובות שלהן.
    לחולים בשלבים ראשוניים של המחלה יינתנו מעכבי MAOB.
    תרופות נוספות כוללות אנטי-כולינרגיים ואמאנטדין.
    בנוסף, ישנו טיפול בגירוי חשמלי מוחי עמוק, שלו סיכויי הצלחה טובים, אך הוא אינו מרפא את המחלה אלא רק משפר את תסמיניה, ומתאים רק ל-10% מאוכלוסיית החולים.
    כמו כן, קיימים טיפולים חדשניים באולטרא-סאונד מונחה MRI ובגרייה מגנטית עמוקה וכן טיפולי רפואה משלימה מותאמים.

שבץ מוחי

  • תסמיני המחלה: שיתוק צד אחד של הגוף, שיתוק בחצי הפנים, נימול, פגיעה בתחושתיות באזורים שונים בגוף, פגיעה בדיבור, בזיכרון, בתנועתיות, חוסר שיווי משקל, בעיות בהליכה, כאבי ראש, הקאות ואובדן הכרה.
    שבץ מוחי עלול בהחלט לגרום לנכות קבועה, ולהביא את החולה למצב סיעודי.
  • טיפולים מונעים: איזון רמות לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר בדם, שימוש בתרופות נוגדות קרישת דם לאנשים הסובלים מקרישתיות יתר, הגעה באופן מהיר ככל הניתן במקרה של חשד לשבץ מוחי יכולה לצמצם את היקף הפגיעה לאחריו.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: לחולים במצב אקוטי יינתן טיפול תרופתי להמסת קריש הדם או ייערך צנטור דחוף להוצאתו באופן מכאני.  
    חולים שעברו שבץ זקוקים להליך שיקומי על מנת להפחית את פגיעת המחלה בתפקודם, לרבות טיפולים בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.

אוטם שריר הלב

  • תסמיני המחלה: כאבים בחזה ובלב, באופן פתאומי, עם הקרנות לזרוע השמאלית, ללסת או לצוואר, קוצר נשימה, הקאות או בחילות, הזעה, דפיקות לב מהירות, חרדה. לאחר אוטם שריר הלב, עלולה להיות פגיעה בתפקודו, שתגביל את האדם עד כדי מצב סיעודי.
  • טיפולים מונעים: שמירה על פעילות גופנית מספקת, איזון רמות הכולסטרול והסוכר בדם, איזון יתר לחץ דם, הקפדה על תזונה בריאה ואורח חיים נכון, הפסקת עישון, ירידה במשקל לבעלי עודף משקל, שימוש במדללי דם לסובלים מיתר קרישתיות.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: החייאה ושימוש בדפיברלטור במצב אקוטי עשויים להציל חיים, נוגדי קרישה להפחתת סיכוני קרישי דם, טיפול תרופתי בניטרוגליצרין להפחתת כאבים והקלה בעומס המופעל על שריר הלב.
    מורפין וחוסמי בתא יפחיתו כאבים ומסוכנות בעת התרחשותו של אוטם בשריר הלב.

מחלת הסרטן

  • תסמיני המחלה: סרטן הוא שם כללי לקבוצת מחלות שונות, שהמאחד ביניהן הוא התחלקות מספר תאים בגוף באופן בלתי מבוקר.
    הצטברות תאים כאלה מצטברת לכדי גידולים ממאירים, שמיקומם ואופיים משפיע על התסמינים.
    קיימת חשיבות גבוהה ביותר לגילוי מוקדם ככל הניתן של המחלה, בשלביה הראשוניים, היות ואחוזי הריפוי גבוהים יותר.
    סרטן שמתגלה בשלבים מאוחרים עלול להוביל סבירות גבוהה למצב סיעודי ולמוות. לפיכך, חשוב להקפיד על בדיקות תקופתיות תקינות, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
  • טיפולים מונעים: תזונה נכונה והקפדה על הימנעות מגורמים המגבירים את הסיכון לחלות במחלת הסרטן כמו קרינה ועישון.
    צריכת מאכלים המכילים חומרים נוגדי חמצון כדוגמת:
    רימונים, אוכמניות, תה ירוק ויין מונעים באופן מוכח התפתחות והתפשטות של גידולים.
  • טיפול קליני במחלה קיימת:  טיפול כירורגי לגידולים ממוקמים, הקרנות, טיפולים כימותרפיים, טיפול חיסוני-אימונותרפי, טיפול אנטי-אנגיוגני.

סוכרת

  • תסמיני המחלה: תסמינים שמופיעים לפני אבחון וטיפול רפואי בחולי סוכרת כוללים עודף מתן שתן, צמא ורעב מופרזים, ירידה במשקל ועייפות כרונית.
    לאחר אבחון, תופעות הלוואי של המחלה כוללות טשטוש ראייה, בחילות, כאבי בטן, נטייה לנמנום, יובש או זיהומים בעור, סיבולת נמוכה במהלך פעילות גופנית, גרד באיברי המין, פגיעות לזיהומים וירידה בתחושתיות – נוירופתיה.
    סיבוכי המחלה כוללים עיוורון, נמק בגפיים עד לכדי כריתתן, טרשת עורקים שעלולה לגרום לשבץ מוחי או אוטם שריר הלב, פגיעות עצביות שונות ואי ספיקת כליות.
  • טיפולים מונעים: הימנעות מצריכה מופרזת של סוכרים, הקפדה על פעילות גופנית מספקת.
  • טיפול קליני במחלה קיימת:  טיפול באינסולין לאיזון רמות הסוכר בדם בסוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים"), טיפולים תרופתיים לסוכרת מסוג 2 כוללים:
    תרופות למניעת ספיגת סוכר מתוצרי פירוק מערכת העיכול, תרופות המעוררות הפרשת אינסולין, תרופות לייעול פעילות האינסולין הטבעי, תרופות להעלאת רגישות התאים לאינסולין, תרופות המגבירות הפרשת אינסולין באופן התלוי בהימצאותו של גלוקוז. 

הידרוצפלוס נורמוטנסיבי

  • תסמיני המחלה: הפרעות בהליכה, אי שליטה בסוגרים ופגיעה קוגניטיבית, עליה מסוכנת של הלחץ התוך גולגלתי.
    שעלולה לגרום לשורת תסמינים כדוגמת:
    כאבי ראש, זמזומים בשמיעה, טשטוש ראייה, נשימה בלתי סדירה, בחילות, הקאות ועד לפגיעה מוחית או למוות.
  • טיפולים מונעים: אבחון המחלה בשלבים מוקדמים עשוי למנוע מצבי לחץ תוך גולגלתי מסכני חיים.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: ניתוח להתקנת דלף חדרי-צפקי במוח, רגיל או מתכוונן, בעל שסתום למניעת מצב ניקוז יתר או תת ניקוז, בו ניתן לשנות את לחץ הפתיחה באמצעות מגנט חיצוני.

אי ספיקת כליות

  • תסמיני המחלה: עייפות ותשישות, חוסר תיאבון, שלשולים והקאות, התייבשות, קשיי נשימה, עודף במתן שתן בייחוד בשעות הלילה, אנמיה, יתר לחץ דם, ירידה בתחושתיות, היחלשות העצמות, דימום בשתן, פגיעת כליות עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בכליות, והיות מסכנת חיים בהיעדר טיפול מתאים.
  • טיפולים מונעים: הקפדה על תזונה בריאה ושתייה מספקת.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: טיפול בדיאליזה, ניתוח להשתלת כליה. 

דליריום בקרב קשישים

  • תסמיני המחלה: שינויים ואי יציבות במצב ההכרתי במהלך היום, מערנות מוגזמת ועד לישנוניות, הפרעות קשב וריכוז, בלבול, הזיות, אי שקט. דלריום מעלה את התחלואה ממחלות אחרות, גורר ירידה תפקודית, ומהווה גורם סיכון לדמנציה.
  • טיפולים מונעים: מניעת התייבשות, שמירה על סביבה ידידותית לקשיש, הימנעות מריבוי יתר של תרופות.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: נוכחותם של בני משפחתו של הקשיש עשויה להקל על התסמינים ולמנוע את החרפתם.
    בנוסף יש לוודא שלא קיימת סכנת נפילה מהמיטה, ולהגביה את דפנותיה במידת הצורך.
    במידה וקשיש מתעורר מבולבל באמצע הלילה, חשוב לתת לו סיר לילה להתרוקנות.
    חשיפה לגירויי אור וקול עשויה להפחית את חומרת התסמינים. במצבים קיצוניים יש להשתמש בתרופות הרגעה. 

מחלות כבד ואי ספיקת כבד

  • תסמיני המחלה: שינויים ואי יציבות במצב ההכרתי במהלך היום, מערנות מוגזמת ועד לישנוניות, הפרעות קשב וריכוז, בלבול, הזיות, אי שקט. דלריום מעלה את התחלואה ממחלות אחרות, גורר ירידה תפקודית, ומהווה גורם סיכון לדמנציה.
  • טיפולים מונעים: הימנעות מצריכת יתר של אלכוהול וגמילה במידת הצורך, שמירה על תזונה בריאה.
  • טיפול קליני במחלה קיימת: גמילה מאלכוהול, טיפול תרופתי כנגד דלקת נגיפית בכבד, תרופות לדיכוי מערכת החיסון במקרה של מחלה אוטואימונית, התאמת צריכת חלבונים נכונה ומאוזנת, הפחתה בצריכת הנתרן, השתלת כבד. 
  • כלי דם חדשים בגידולים קיימים, טיפולים סימפטומטיים לשיכוך כאבים, הפחתת בחילות וצמצו תופעות הלוואי של המחלה והטיפולים.