מחקר- מדדים של הצלחה

בשנותיה הראשונות של התוכנית נערך מחקר אורך על תוכנית "יחדיו" ע"י נוביק וקרומר-נבו, 1993 המתאר כמה ממדי ההצלחה של התכנית :

שיפור התפקוד במשפחה
כאשר האמהות נבחרו להשתתף בתכנית "יחדיו", הן הוגדרו כאמהות לילדים עם קשיי תפקוד ברמות שונות.
יש לציין כי בתקופה בה נערך המחקר, פעלו רק קבוצות אמהות.
מראיונות שנערכו עם מורות לאחר שנתיים עולה שהילדים ששהו במעונות יום קיבלו ככלל טיפול הולם, כשהאמהות שומרות על קשר הדוק עם הצוות.
עשרים ושלושה אחוזים מהילדים בגיל בית-ספר למדו במוסדות לחינוך מיוחד. המורים דיווחו שהשתתפותם של הילדים היתה סדירה בדרך כלל, ושלא נמצאו הוכחות להזנחה פיזית. הם הדגישו שהאמהות הפכו יותר מעורבות בבתי-הספר של ילדיהן, שהן הגנו על זכויות ילדיהן ודרשו שתכניות העשרה יוכנסו לתכנית הלימודים.

האמהות אמרו בראיונות שיש להן תקוות ותכניות בשביל ילדיהן. היו בהן שהדגישו את העובדה שהן מקדישות עכשיו זמן לטיפול בילדיהן ושהן מעניקות להם תשומת לב רבה יותר. הן תיארו את הפעילויות שבהן עסקו למען ילדיהן: ביקור בבית-הספר של הילד, עמידה על כך שהילד יתקבל לגן המתאים, פגישה עם המורה או הפסיכולוג כדי לעמוד על התקדמות הילד. נשים אלה העריכו מאוד את הישגיהם הלימודיים של ילדיהן, וראו בהשכלה אמצעי לפריצה אל מחוץ למעגל המצוקה. הן למדו שהן יכולות וצריכות לפעול כדי למצוא פתרונות לצרכי ילדיהן. הן דיברו על הדרך שבה למדו להתמודד עם קשיים משפחתיים כלליים ועם בעיות הקשורות לגידול הילדים. הן יכלו להצביע על חולשותיהן ועל הקשיים הכרוכים בגידול הילדים, והן ידעו כיצד לבקש עזרה. היו גם נשים שהודו בכך שהן היכו את ילדיהן בעבר, אבל אמרו שהן אינן עושות כך עוד. היו נשים שדיברו על כך שנן למדו לקרוא ולכתוב כדי שיוכלו לעזור לילדיהן בבית-הספר.

שיפור ההערכה העצמית
הנשים אמרו בראיונות שהן למדו לראות עצמן כבני אדם "שווים" ובעלי ערך. הן ראו התכנית "יחדיו" מקום בו הן מקובלות, יכולות להירגע, מקום בו למדו שהן יכולות לשים מהטחן באחרים. הן הרגישו פחות בודדות מאשר בעבר, התענגו על חברתן של נשים אחרות, ונהנו משיתוף הפעולה ומהעזרה ההדדיים. הן העריכו את ההזדמנות ללמוד זו מזו, באורח פעיל וסביל כאחד. הן הרגישו שהיתה להן יותר שליטה על חייהן ושהן למדו לבקש עזרה משירותי הרווחה, באמצעות שיתוף פעולה במקום באמצעות מאבקים.

צמצום הבידוד
הנשים דיברו על כך שבהצטרפותן לקבוצה ועיסוקן בפעילויות אחרות בתוך הקהילה הן יצאו ממצב של בדידות ובידוד.

הגדרת מטרות חדשות
במהלך השתתפותן בתכנית הגדירו הנשים לעצמן מטרות חדשות ונקטו יזמה לקידומן. הן רצו לפרוץ אל מחוץ למעמדן השולי בחברה, וביטאו שאיפה לעסוק בפעילויות שישפרו את איכות חייהן ואיכות חיי ילדיהן. דוגמאות של פעילויות שיעניקו להן את כרטיס הכניסה לחברה הישראלית היו: הצטרפות לכוח העבודה ושיפור העברית שלהן.
מנסיוננו עם קבוצות האבות – ההשגים דומים מאד לאלו של האמהות.

לסיכום, הורים אלה צעדו קדימה לקראת יציאה ממעגל הקסמים של מצוקה ופתיחת הזדמנויות טובות יותר לעתיד ילדיהם. השינויים שהם הכניסו בחייהם צמצמו את הסכנות להתפתחות ילדיהם.

תוכן מיני צור קשר